פרסום מס. 10 : על ההקשבה

על רמות ההקשבה

Michael !

Hero of the sun,

Give us thy sword,

The battle has begun.

Teach us to listen

And to speak.

Saint Michael,

Hero of the sun.

מה טמון בשיר פשוט, כמעט נאיבי, זה ?

בהקשבה ראשונה, נשמע שמדובר בעוד שיר תהילה למיכאל, מהסוג שאוהבים לשיר עם ילדי הכיתות הנמוכות בזכות ההרמוניה היפה של הקולות, בעוד המילים משמשות מעין "פיגום" לתמיכת המקצב…

ולא היא.

כי בהקשבה שניה, מתעוררת שאלה : מה למיכאל, הגיבור האבירי, החמוש בחרב (ובתאורים אחרים – בחנית) ובשריון, הנלחם בדרקון ומנצח אותו, ולמלאכה הכמעט-פציפיסטית הזו "להקשיב – ולדבר"?  השיר אינו מבקש ממיכאל ללמדנו להילחם, להכניס בליבנו אומץ ותעוזה, ללמד אותנו סיבולת ונכונות להקריב. הוא מבקשו ללמד אותנו – ובכן, מה שאנו עושים בלאו הכי רוב הזמן "להקשיב ולדבר" ?

או שמא לא בדיוק ?  למה בכלל צריך ללמוד להקשיב ולדבר ? חשבנו שלמדנו לדבר בגיל שנה-שנתיים. ולמדנו זאת ע"י חיקוי – קודם הקשבנו, ואז דיברנו…

וכאן מתחיל להתעורר ספק בהבנה הראשונית, הפשטנית של השיר. כי הרי, אם ידענו כל כך בטבעיות להקשיב ואז לדבר – למה כיום, כאנשים בוגרים, זה קשה כל כך ? הרבה פעמים אנו קודם מדברים, ואז (אם בכלל) מקשיבים. או מקשיבים בחצי-אוזן, מתכננים כבר את הדיבור הבא שלנו. או… אז כנראה בכל זאת יש מה ללמוד.

ואז אנחנו חוזרים להקשבה שלישית – שמים לב ביתר מיקוד למי שנמצא איתנו – לא כ"בעל תפקיד" של "מאזין" או "עוד משוחח" – מיהו – בייחוד שלו, כאדם, מיהו ברגע הזה. מה הוא מבטא בין המילים שלו ומאחוריהן.

וכאן מתחיל קצת להתבהר למה אנחנו צריכים דמות כמו מיכאל לצדנו בשעת שיחה. שהרי מהם הדרקונים שאנו נאבקים בהם כיום – בכל הגדלים, הגוונים והצורות שהם מסתווים בהם ?  אלו בעיקרם הדרקונים של הפרדה, הדרה, דחיה, הפליה, ניכור. הסכנות שהם מעמידים בפנינו קשורות לאבדן תחושת היחד, הקשר, החיבור שלנו – עם עצמנו, עם רעינו בני האדם, עם הקבוצות והקהילות שאנו שייכים אליהן, עם הטבע , – ועם כל הישויות הרוחניות שמניעות את עולמנו, המכילות את כל הקודמים.

ועל כן, חרבו של מיכאל – אותה ביקשנו אותו להעניק לנו בבית הראשון של השיר, היא יכולת החיבור, גם, ובעיקר, נוכח אשליות הניגוד והפיצול, רגשות העוינות והניכור, ותחושות חוסר האונים והבדידות שהעולם מציף אותנו בהן.

והחיבור מתחולל – לא רק, אך במידה רבה – באמצעות הקשבה אמיתית ודיבור אמיתי.

ולהקשבה ודיבור כאלה, לא הקשבה ודיבור "סתם", נחוץ לימוד, תרגול, אימון. דרושים מאמצים, נכונות להשקיע ולהתמסר, לשנות הרגלים, לעיתים דרוש אומץ (לשמור על נוכחות ברגע של גילוי-עצמי) וסיבולת (להקשיב לעומק לדברי הזולת ולא לדחותם על הסף – כאשר הם מנוגדים לדברים שאנו מחזיקים בהם בלהט).

דרושה לנו עזרתו של מיכאל.

ואם נחזור ונקשיב בפעם הרביעית לכל המהלך הזה, יתכן שיתעורר בנו כוח, ודחף, לשנות את אופן השיח שלנו. קודם כל את יכולת ועומק ההקשבה שלנו, ועל בסיס זה – גם את יכולתנו לדבר "דיבור נכון".

            נראה שבלימוד אופנים ועומקים שונים של הקשבה, נוכל להיעזר מאד ב"תאוריה  U" של אוטו שרמר.

אוטו שרמר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת MIT  ומייסד הארגון ELIAS   שיוצר שיתופי פעולה גלובליים בין גופי ממשל, עסקים וחברה אזרחית. ייעץ לחברות ותאגידים גלובליים בצפון אמריקהאירופה, אסיה ואפריקה. פיתח את המסגרת התיאורטית והפרקטית הקרויה תיאורייה U , המהווה תשתית לשיטות לניהול, מנהיגות ותהליכי שינוי, המשלבים את "חכמת הראש, הלב והידיים".

לפי "תאוריה  U" , יש 4 רמות-עומק של הקשבה :

שארמר טוען כי רבים מהכשלים המנהיגותיים של ימינו נובעים מחוסר הקשבה לעצמנו ולאחרים וחוסר חיבור למה שקורה במציאות כרגע. הוא הגיע למסקנה כי קיימות 4 רמות הקשבה שונות. ככל שרמת ההקשבה עמוקה יותר כך ניתן להפיק ממנה תועלת גדולה יותר.

רמת הקשבה ראשונה נקראת "הורדה" (Downloading), – בדומה להורדת קבצים משרת מרוחק למחשב. הקשבה זו מוגבלת להרגלים שלנו ולמושגים שלנו. אנו מאשרים מחדש את מה שכבר ידוע לנו. מה שאנו מקשיבים לו ומוכנים לקלוט אותו מותאם למה שנוח לנו להכיר ולהבין. הוא מהווה אישרור נוסף של הנחות היסוד שלנו ועלול לגרום לפסילה של מידע חדש או של נקודות מבט אחרות – בדומה ל"נעילה בקונספציה" שהתקיימה בישראל לפני מלחמת יום כיפור.

רמת ההקשבה השנייה נקראת "הקשבה עובדתית" (Factual listening) או "הקשבה מבחוץ". בהקשבה מסוג זה אנו מבחינים בכך שישנו מידע חדש, שאינו בהכרח מתאים למה שאנו מצפים. היכולת שלנו להבחין בכך תלויה ב"תודעה פתוחה" או "ראש פתוח" (Open mind) –  לראות בעיניים רעננות מידע ונתונים שלא הכרנו, ולא לפסול אותם. הדוגמה לסוג כזה של הקשבה היא חוקרים ומדענים שמחפשים נתונים ומידע שעלולים לסתור את התאוריה שהם פיתחו – וכך לפסול אותה, לשכלל אותה או לנסח אותה בצורה אחרת. (תרגיל "הפתיחות" בין "תרגילי ההכנה").

 הקושי הוא לא להתאהב בתאוריה שלך או בתאוריה מקובלת.

רמת ההקשבה השלישית היא הקשבה אמפתית, או "הקשבה מבפנים". במקום להסתכל על מידע אובייקטיבי ועובדות עוברים לצפייה הלוקחת בחשבון את הסיפור של האדם האחר, נקודת מבט אחרת. כדי להיות מסוגלים להקשיב באופן זה אנחנו צריכים להיות בעלי אינטליגנציה נפשית ולהיות מודעים לרגשות, "לפתוח את הלב" (Open heart) –   מנסים לראות את המידע או הסיטואציה מנקודת מבטו של מישהו אחר. לנסות לשים את עצמנו במקומו ובחוויה שהוא חווה. רמה זו יוצרת חיבור רגשי לאדם האחר, חיבור אמפתי , שעשוי להמשך זמן מה. אפשר לומר שזוהי הקשבה "מהשדה" (listening from the field).

רמת ההקשבה הרביעית נקראת "פרזנסינג" Presensing הלחם בין המילה 'חישה'- Sensing לבין המילה 'נוכחות' – Being present. שם אחר להקשבה מסוג זה הוא הקשבה מחוללת או יוצרת. כדי שרמה זו תתאפשר יש צורך להקשיב עם "רצון פתוח" (Open will).  כלומר, להיות מוכנים להרפות ממה שבאנו איתו לסיטואציה ולאפשר למשהו חדש להיווצר, מהעתיד האפשרי. משהו שנובע מהפוטנציאל האמיתי של האנשים המעורבים ולאו דווקא ממה שחשבנו עליו מראש. זהו מצב שיכול להתרחב עם אנשים נוספים, בקבוצה, או לבד, כאשר אנחנו קשובים לעצמנו ולרגע ההווה.

(תאור 4 הרמות לקוח מהכתובת  :

(ecowiki.org.il/wiki/תאוריית_U

התחבר אל האתר