מנהל הפורום: אבישי גרשוני 
סבתי ריקלה
אבישי גרשוני
21/04/2020 19:23

פיספסתי את יום השואה, אבל לא נורא.

*

אימי באה מברנוביץ', ברנוביץ' שהיתה תמיד הצל של קרית חיים שבה גדלתי. היום ברנוביץ' נמצאת בביילורוס, רוסיה הלבנה, אחד השרידים המנוונים האחרונים לקומוניזם של סטלין. אבל בין שתי מלחמות העולם היתה ברנוביץ' עיירה פולנית והשפה שלמדו בבית הספר היתה פולנית ובבית יש דרכון פולני ישן של אימי בת ה15.

 

בבית שלה דיברו יידיש. לסבא וסבתא נולדו שלוש בנות ושלושה בנים. סוניה הבכורה שנישאה בברנוביץ', דוב שהיה ציוני ועלה לפלסטינה, נתן שהיה קומוניסט ונסע לרוסיה, משה שנשאר בברנוביץ' ושתי הקטנות – מינה ולובה. עוד כשהיתה אימי ילדה קטנה נפטר אביה ששמו היה שלמה. בכור הנכדים, שלוימל'ה – בנה של דודה סוניה, נקרא על שמו וגם אני, צעיר הנכדים, ששלמה הוא שמי האמצעי. סבתי האלמנה נצטרכה כעת לפרנס את עצמה ואת שתי הבנות הצעירות, הגדולים יותר כבר יצאו מהבית או עמדו לצאת ממנו.

 

עברו כמה שנים, הילדות גדלו, אימי למדה בגימנסיה הפולנית והלכה לשומר הצעיר, ואז עשתה סבתי מעשה, ארזה מזוודות ולקחה את שתי בנותיה, את מינה ואת לובה, ועלתה על רכבת ואז על אוניה שהפליגה לנמל חיפה. למה עשתה סבתי את מה שעשתה? האם המצוקה הכלכלית וחיי הדחק דחפו אותה לחפש עבור בנותיה פתח לעתיד טוב יותר, או שאולי חשה בחשיכה שהחלה להתפשט באירופה ואיימה להגיע גם לברנוביץ' הנידחת שבמזרח פולין, שהגויים בה היו ממילא אנטישמים מאז ומתמיד, אבל היהודים יכלו לפחות לחיות.

 

חלפו שבועיים, האוניה הגיעה לנמל חיפה שבפלסטינה הרחוקה וסבתא ושתי בנותיה ירדו ממנה. דוב, הבן הגדול, הנשוי, בנה ביתו בקרית חיים שזה עתה קמה בחולות ובו תלתה סבתא את יהבה. אבל דוב היה נשוי לעטיה והתקווה נכזבה. את מינה שלחו להצטרף לאחד הקיבוצים, אימי התגוררה בביתם הקטן של אחיה ואישתו והסבתא חזרה כעבור כמה חודשים באוניה לאירופה ולברנוביץ'. בברנוביץ' היתה הבת הבכורה סוניה, ולה כבר שני ילדים. האם חזרה סבתא כדי שתוכל לעזור לסוניה לגדל את ילדיה, או שבגילה כבר לא ראתה את עצמה מסתגלת לחיים בארץ החמה והיבשה שלא היו בה עצים ובתיה ישבו על חולות?

 

כך או כך, המלחמה פרצה ופולין נרמסה ומסבתא וסוניה ושלוימל'ה ואחיו התינוק אברימל'ה, לא שמעו יותר דבר ואימי אפילו לא יכלה להתאבל על יקיריה. אחר כך התברר שהם, כמו עשרת אלפים יהודי העיירה, נרצחו ב1942 בגטו של ברנוביץ'.

 

וזוהי התמונה של סבתי ריקלה שמעולם לא הכרתי ושל שני בני דודי שלוימל'ה ואברימל'ה.

נא להקליק על התמונה

 

קבצים מקושרים

סבתא ריקלה 005m

נוגע ללב
תומר רוזן גרייס
21/04/2020 20:16

נוגע ללב, תודה אבישי.

אחווה
ענהאל הוכברג
24/04/2020 07:56

אבישי אני מבקשת להודות לך על השיתוף. זה מקרב את הלב